משמרות הזה"ב

כל בוגר בכיתה וו בבית סיפרנו תורם לחברה בכמה דרכים אני אספר לכם על דרך אחת ואיך אני חוויתי אותה.

משמרות הזה"ב, אחד מדרכי עזרתנו לילדי בית הספר ולציבור.
כל ילד בכיתה ו' עושה לפחות משמרת אחת זה אומר שלפחות שבוע אחד בשנה הוא צריך לקום מוקדם והיות בבית הספר ב 7:20 ולצאת מהשיעור 10 דקות מוקדם אך לחכות אחרי הצלצול 5 דקות במשמרות במשך שבוע שלם.

לקום מוקדם זה לא כיף וגם ללכת הביתה מאוחר יותר זה לא כיף אבל לצאת מהשיעור מוקדם זה כיף.
אבל לא כל ילד שהיה במשמרות עשה את הפעילות הזו כדי לצאת מוקדם מהשיעור כל ילד עשה זו משני סיבות: הראשונה- כי הבית ספר הכריח ולעשות את פעילות זו זה חלק מכיתה ו' .

והשנייה-לפחות אני הרגשתי כך זה שיש אלך אחריות והיא חשובה ושיש לך הזדמנות לעזור לאחר אז... למה שלא תנצל אותה ולמה אתה לא תיתן את המקסימום שלך בשביל זה, אז אני חייבת להודות זה היה גם כיף אבל גם לא כיף אבל עדיין נעשה זאת.

התרמות לאגודה למלחמה בסרטן

אני ועוד שני ילדים יצאנו לרחובות לדפוק על דלתות של אנשים לבקש תרומות מהם. הפרויקט התחיל בשעה 4 ונגמר ב 7 בערב.אנחנו נגשנו לכל דלת ודלת שהיו ברחובות שקבעו לנו מראש ואמרנו: שלום אנחנו מהאגודה למלחמה בסרטן במבצע הקש בדלת תרצו לתרום, אם הם הסכמו לתרום הם נתנו את הכסף ואנחנו את הקבלה אם לא רצו לתרום אז פשוט הלכנו.
רוב האנשים תרמו לנו אבל עדיין היו כמה שלא תרמו.
אנשים תרמו לדעתי בגלל שהם רצו לתרום את חלקם לקהילה וגם לעזור לחולי סרטן להכלים.
אני כבר מחכה לפעם הבאה ומקווה שכולם התרמו
כי לתת כלומר לתרום זה דבר נפלא.
אני חייבת לומר שהמבצע הזה היה ממש כיף ואפילו שגמרנו את כל הרחובות שנתנו לנו לעשות רצינו להמשיך ולעשות עוד רחובות אני בטוחה שגם כיתות ה' שיעשו את זה בכיתה ו' ויהנו מזה. וחשוב מכל שתרמנו וכמובן שהרגשת נתינה העזרה טובה.

חונכות כיתה א'

כשאני הגעתי לכיתה א' אני מאוד התרגשתי מזה, וכשגיליתי שיש לי חונך שישחק איתי ויראה את בית הספר אני ממש הופתעתי ושמחתי.

היה לי משש כיף עם החונך שהיה לי, ועכשיו כשאני בכיתה ו' אני מרגישה שאני מחזירה משהו שנתנו לי לפני 6 שנים.
טוב כמובן שאני לא מחזירה למי שעזר לי אבל אני מחזירה

לקטנים יותר וזה גם חשוב.
כמובן שעם החונכת היה מאוד כיף (היה לי יותר כיף כחניכה)
ממש אני למדתי על הילדה ועזרתי לה להכיר את בית הספר וחברים חדשים בכיתה ובשכבה וילדים מהכיתה שלי וגם למדתי על עצמי כילדה כיום וכילדה בכיתה א' פעם.
אחרי זמן מה זה נמאס להיות חונך כי הילדה הזו (ונראה לי שכל הילדות האחרות בשכבת א') רצתה תמיד לשחק קלאס אבל, ההרגשה שנתת עשיתי עזרתי בדבר נפלא שכזה ועזרתה למשהו זו הרגשה נפלא אין כמו זה ואני חושבת שבביתי ספר שלא עושים את זה צריך לעשות ולתת בכל הדרכים האפשריות.

המבוא של נעם

להית בוגר פרושו לעזור לאחר

שלום אני נעם רוזנבוים והולכת לספר לכם קצת על עצמי כילדה בוגרת בכיתה ו' בבית הספר "בכר"

אני ושאר תלמידי כיתתי עוברים את כיתה ו' והופכים מילדים לבוגרים.

לדעתי בוגר זה אדם שקול דעת שיודע מה הוא עושה ואוהב לעזור לזולת, למשל כמה דוגמאות שילדי כיתה ו' עוזרו לציבור:

משמרות זה"ב, נאמני הסעות, התרמות לאנשים עם מגבלות כמו חולי סרטן, חונכות כיתה א' ועוד....

אני מאוד לעזור לזולת ואני אומרת זאת כי אני תורמת לא רק בגלל פעילויות בית הספר לדוגמא: מכרתי צמידים לתרומה לילדי פליטים שלא קשור לבית הספר. אני מקווה שכל האנשים התרמו ויעזרו ולא יחשבו רק על עצמם ועל משפחתם אלה יתנו יד למי שבאמת צריך את זה כי הנתינה חוזרת אלייך בכל דרך שהיא.